למה דווקא הירכיים
כמעט כל דבר עובר דרכן: עומק הסקוואט, אורך הצעד בריצה, גובה הבעיטה, שפגטים, וגם — כשהן תקועות — העומס שזולג לגב התחתון ולברכיים, שנאלצים לפצות. אצל מי שיושב הרבה, כופפי הירך מתקצרים והסיבובים נעלמים ראשונים — לרוב בלי שמרגישים, עד שמנסים לזוז.
שישה כיוונים — לא רק "פתיחה"
- כיפוף — ברך לחזה. קריטי לסקוואט ולקומפרשן.
- פשיטה — רגל אחורה. הכיוון שהישיבה הורגת, והבסיס לשפגט קדמי ולריצה.
- פיסוק (אבדוקציה) — הבסיס לשפגט אמצע ול-straddle.
- סיבוב חיצוני ופנימי — הכיוונים הנשכחים; בלעדיהם הירך "חורקת" בכל תנועה מורכבת.
איך עובדים נכון
העיקרון: תנועה אקטיבית לפני מתיחה פסיבית. סיבובי ירך איטיים ומבוקרים בטווח המלא (בעמידה או על ארבע) מלמדים את המפרק לבקר בכל הכיוונים; עבודה במנחי 90/90 בונה את הסיבובים; ומתיחות ממוקדות משלימות את מה שהתנועה פתחה. נסו עכשיו: עמדו על רגל אחת וציירו עם הברך השנייה את העיגול הכי גדול שאתם יכולים — לאט, בלי לזוז בגו. זו תמונת מצב המוביליטי של הירך שלכם.
שמתם לב שכשהירכיים משתחררות, פתאום גם הגב מרגיש אחרת? זה לא מקרה — חצי מ"בעיות הגב" שמגיעות אליי הן בכלל ירכיים שהפסיקו לעשות את העבודה שלהן. (וכשזה כאב אמיתי — קודם רופא, תמיד.)
לאן זה מתחבר
ירכיים חופשיות הן תנאי הסף לשפגט קדמי, לפיסוק ולעומק בסקוואט. עבודה מסודרת עליהן — במסגרת אימוני המוביליטי של לינוי.